Ma'asser Cheni
Daf 24a
משנה: מָשַׁךְ מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂר בְּסֶלַע וְלֹא הִסְפִּיק לִפְדּוֹתוֹ עַד שֶׁעָמַד בִּשְׁתַּיִם נוֹתֵן לוֹ בְּסֶלַע וּמִשְׂתַּכֵּר בְּסֶלַע וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ. מֶשַׁךְ מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂר בִּשְׁתַּיִם וְלֹא הִסְפִּיק לִפְדּוֹתוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּסֶלַע נוֹתֵן לוֹ סֶלַע מֵחוּלָיו וְסֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלּוֹ. אִם הָיָה עַם הָאָרֶץ נוֹתֵן לוֹ מִדִּמְיוֹ. הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְלֹא קָרָא שֵׁם רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר דַּייוֹ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר צָרִיךְ לְפָרֵשׁ. הָיָה מְדַבֵּר עִם הָאִשָּׁה עַל עִיסְקֵי גִיטָּהּ קִידּוּשֶׁיהָ נָתַן לָהּ קִידּוּשֶׁיהָ וְלֹא פֵּירַשׁ רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר דַּייוֹ וְרִבִּי יוּדָה אוֹמֵר צָרִיךְ לְפָרֵשׁ.
Traduction
Reprise. Si l’on a vendu de la 2e dîme pour une pièce d’argent (147)Cf. Babli, Qidushin 54b et que, dans l’intervalle de temps entre la livraison des fruits et la réception de l‘argent, ils ont doublé de valeur et coûtent 2 pièces, on commence par payer la pièce due, et la pièce gagnée constitue de la 2e dîme (148)Consommable à Jérusalem. Au cas contraire, si l’on a vendu pour 2 pièces et que dans l’intervalle de temps la valeur est tombée à une seule pièce, on paiera les 2 pièces dues de la façon suivante: l’une en profane (servant au rachat du prix actuel) et l’autre en argent de 2e dîme. Si le vendeur est un ignorant (soupçonné de négligence pour la dîme) on peut lui donner la 2e pièce en dîme de doute. Si en opérant le rachat de la 2e dîme on n’a pas formulé cet acte, cela ne fait rien, selon R. Yossé (c’est valable); selon R. Juda, il est indispensable de le déclarer. De même, si en parlant avec sa femme de ce qui concerne son acte de divorce (149)Cf. Qidushin 6a, ou son acte de mariage, on lui remet un tel acte, sans faire la déclaration formelle, cela suffit, selon R. Yossé; mais, selon R. Juda, la déclaration est indispensable.
Pnei Moshe non traduit
מתני' משך ממנו מעשר בסלע. למסקנא דדינא האי מתני' לא מיתפרשא במעשר עצמו דאי במעשר עצמו ובמוכר פירות מעשר על מנת שיהיו המעות שמקבל מהלוקח נתפסין בקדושת מעשר דזהו דרך חילול ומותר א''כ מאי האי דקתני ומשתכר בסלע ומע''ש שלו או לפי הנ''א וסלע מע''ש שלו והיינו הך וכלומר דלענין פדיון המעשר צריך לפדותו כשער של עכשיו שנתייקר ועומד בשתי סלעים אלא שהסלע הזה הוא של מע''ש והוא של הלוקח ואוכלו בירושלים וכך פירשו כמה מפרשים אבל קשה דהא קי''ל מע''ש שחיללו אפי' על שוה פרוטה מחולל בדיעבד וא''כ מע''ש זה כבר מחולל ועומד משעה הראשונה שמשך אותו בסלע וא''כ כי אייקור לאו ברשות מע''ש הוא דאייקור ואמאי הסלע של מעשר שני הוא. ולפיכך בכסף מעשר מיתפרשא המתני' וקראו את הפירות מעשר מפני שבאים מקדושת מעשר ותורת מעשר עליהן:
משך ממנו מעשר בסלע. שלקח בסלע של מעשר להפירות ומשך את הפירות ולא הספיק לפדותו והיינו ליתן את המעות עד שנתייקרו ועמדו בשתים:
נותן לו סלע. להמוכר כמו השער של שעת המקח ומשתכר בסלע כלומר זה הסלע השני שהפירות עכשיו שוין ביותר משתכר הוא והשכר הוא למעשר והוא שלו:
משך ממנו מעשר. והיינו להפירות שהיו שוין בשתים ולא הספיק לפדות וליתן המעות עד שהוזלו ועמדו בסלע ועכשיו להמוכר צריך שיתן שתים כפי שהיו שוין בשעת המקח אלא שאין תורת מעשר עליהן כ''א בעד סלע אחד בלבד כפי השער של עכשיו לפיכך נותן לו סלע אחד מחולין וסלע אחד של כסף מעשר שני שלו:
ואם היה. המוכר עם הארץ נותן לו מדמאי או לפי נסחא זו מדמיו והיינו הך כלומר מהדמים שמותר למסור לע''ה והיינו דמאי לפי שאין מוסרין מע''ש של ודאי ולא דמיו לע''ה:
מתני' ולא קרא שם. שלא אמר הרי המעות האלו תחת פירות האלו אלא הפריש מעות כנגד הפירות ר' יוסי אמר דיו בזה שא''צ לפרש:
ר' יהודה אומר צריך לפרש. כדקאמר בגמרא שיאמר זה פדיון מע''ש ובגט וקידושין צריך שיאמר זה גיטך זה קידושך ולר' יוסי אם לא פירש דיו בבבלי פ''ק דקידושין ד''ו קאמר דדוקא שיהו עסוקין באותו ענין קאמר ר' יוסי גבי גיטין וקידושין והלכה כר''י:
רִבִּי אִינַייָא בַּר סִיסַי סְלַק גַּבֵּי רִבִּי יוֹנָה אָמַר לֵיהּ אֶפְרוֹק לָךְ בְּהָדָא סִילְעָא. אָמַר אִי בָּעֵי מִינַס נַסָּא חָזַר וְנַסְתָּה מִינֵיה. 24a אָמַר רִבִּי יוֹנָה כָּד שְׁעָרִית דַּעְתֵּיהּ דְּאִילּוּ נַסְתָּהּ לָא הֲוָה אָמַר לִי כְּלוּם לְפוּם כֶּן יְהָבֵת יָתָהּ לָהּ.
Traduction
R. Inia bar Sisi s’étant rendu auprès de R. Yona lui dit: rachète ma 2e dîme avec ce sela. R. Yona ajouta: si tu veux le reprendre, prends-le; et plus tard il le reprit (ce don fictif n’avait eu lieu qu’en vue de faciliter le rachat, sans le 5e). R. Yona dit alors: j’ai mesuré la 2e dîme selon l’estimation, et si j’avais voulu reprendre la pièce pour moi, il n’eut rien dit; c’est pourquoi je l’ai restituée, afin d’indiquer par là que c’est un vrai don.
Pnei Moshe non traduit
אמר ליה. ר' אינייה לר' יונה אפרוק לך בהדא סילעא שראה הסלע מונחת לפניו ושאל לו אם נותן לו ר' יונה סלע זו במתנה כדי לפדות המעשר של ר' יונה בלא חומש ואמר לו ר' יונה אי בעית מינס נסא אם אתה רוצה ליקח תקח אותה וחזר ר' יונה ונטלה להסלע ממנו:
אמר ר' יונה וכו'. כלומר שהיה רוצה לפרסם הדבר למה נתנה לו בתחלה ואחר כך חזר ונטלה ממנו ואמר דזהו הטעם שלי דכאשר הייתי משער בדעת ר' אינייה שאע''פ שלקחה ברשות שלי ואלו נסתה אח''כ ממנו לא הוה אמר לי כלום הלא כבר נתת לי אותה במתנה לפיכך נתתיה לו בתחלה וזהו כדאמר לעיל בראשונה היו עושין כן במעות משרבו הרמאים וכו' ומשום שר' יונה יודע ומכיר לר' אינייא שאם יתנה לו וירצה לחזור וליטלה הימנו לא יעכב לפיכך נתן לו אותה בתחלה:
Ma'asser Cheni
Daf 24b
הלכה: 24b מַתְנִיתָא דְּלֹא כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּתַנִּינָן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לְעוֹלָם מְשִׁיכָתוֹ שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי הִיא פִדְיוֹנוֹ.
Traduction
Notre Mishna (§ 6) ne saurait être conforme à l’avis de R. Simon b. Gamliel, puisqu’il dit ailleurs (150)Tossefta sur Maasser Sheni, 4: l’acquisition de la seconde dîme équivaut à son rachat (contrairement à notre Mishna qui annule en ce cas l’opération faite).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתני' דלא כרשב''ג דתנינן וכו'. בתוספתא פ''ד והכי איתא התם פדה הימנו מעשר בסלע ולא הספיק למשכו עד שעמד בשתים מה שפדה פדה ומדה''ד ביניהן פדה הימנו מעשר בשתים ולא הספיק למשכו עד שעמד בסלע מה שפדה פדה ומדת הדין ביניהן שמע''ש פדייתו היא היא משיכתו רשב''ג ור' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומרים אף הקדש פדייתו היא משיכתו וא''כ רישא דהתוספתא רשב''ג הוא דהא קאמר אף הקדש וכו' והשתא מדייק הש''ס מדלא תני במתני' אלא גוונא דמשך ולא נתן המעות ולא תני נמי איפכא לגוונא דנתן המעות ולא משך עד שנשתנה השער כמו דתני רשב''ג בתוספתא ש''מ דלא ס''ל לתנא דמתני' להא וא''כ מתני' דלא כרשב''ג דאמר לעולם משיכתו של מע''ש היא פדיונו כדין ההקדש דהמעות קונות בו:
רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אֵין מוֹסִיפִין חוֹמֶשׁ עַל הַסֶּלַע הַשְּׁנִייָה. וְהָיָה רִבִּי לָֽעְזָר מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ מָה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. אַף רִבִּי הִילָא מוֹדֵי בָּהּ כַּיי דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁאֵינוֹ הוּא וּפִדְיוֹנוֹ מִשֶּׁלּוֹ אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ.
Traduction
R. Yossé dit au nom de R. Eléazar: le propriétaire n’est pas tenu d’ajouter le 5e au second sela servant à l’échange d’une 2e dîme déjà rachetée (la pièce étant à l’acquéreur, cela équivaut au rachat d’objets d’autrui). Comme R. Eléazar le regardait étonné, R. Yossé lui dit: tu n’as pas à me regarder étonné, puisque R. Ila le reconnaît aussi, conformément à ce qu’a dit R. Yohanan: chaque fois que la 2e dîme avec l’équivalent de rachat n’appartient pas au propriétaire, il n’est pas dû de 5e supplémentaire (lui seul le doit sur son bien).
Pnei Moshe non traduit
אין מוסיפין חומש על הסלע השניה. שמוסיף בדין דסיפא מהחולין והדין בו דעכשיו קדושת מעשר עליו ואם פודה אותו א''צ להוסיף החומש והי' ר' אלעזר מסתכל בו שהיה מתמיה על זה וא''ל מה את מסתכל בי והלא אף ר' הילא הוא דאמר כוותי וכהאי דאמר ר' יוחנן לעיל בה''ד כל מע''ש שאין הוא ופדיונו משלו וכו' וזה ג''כ כן דמיהת הסלע הזה אינו מהמעשר שלו אלא מה שהוא מוסיף מממון חולין שלו מפני שנתחייב להמוכר ליתן לו שתים כדלעיל:
מַהוּ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ זֶה גִּיטֵּיךְ וְזֶה קִידּוּשָׁךְ וְהָכָא זֶה פִדְיוֹן מַעֵשֵׂר שֵׁינִי.
Traduction
Que faut-il dire explicitement? En s’adressant à sa femme on dira: voici ton divorce, ou ''voici ton contrat'', et de même ici l’on dira: ''voici le rachat de la 2e dîme''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מהו צריך לפרש וכו'. כדפרישית במתני':
רִבִּי זְעִירָא חִייָה בַּר בּוּן אָדָא בַּר תַּחְלִיפָא בְּשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה מַה פְלִיגִין בְּשֶׁהִפְלִיגוּ דַעְתָּן לְעִנְייָנוֹת אֲחֵרִים אֲבָל אִם הָיוּ עֲסוּקִין בְּאוֹתוֹ עִנְייָן גֶּט הוּא.
Traduction
R. Zeira, R. Hiya b. Aboun, R. Aba b. Tahlifa au nom de R. Oshia, disent: la discussion n’a lieu dans notre Mishna que lorsqu’ils ont détaché leur pensée de tel objet pour le reporter sur un autre; mais s’ils continuent à s’occuper du même objet, l’acte est valable.
Pnei Moshe non traduit
מה פליגין כשהפליגו דעתן לענינות אחרים. לא נחלקו ר' יהודה ור' יוסי גבי גיטין וקידושין אלא בשהפליגו עצמן מענין גיטין או קידושין שדיברו בתחילה והתחילו לעסוק בענינות אחרים קודם שנתן לה אבל אם היו עסוקין באותו ענין בדבור עסקי גיטה או קידושיה עד שעת נתינה הכל מודים דא''צ לפרש והוי גט או קידושין. וגרסינן לכולה סוגיא בריש פ''ו דגיטין והתם שייכא להא דלקמן והכא אגב פלוגתא דר' יהודה ור' יוסי היא נשנית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source